Talmud & Mishnah References:

1. (Leviticus 6:1) Menachot 26b:14

2. (Leviticus 6:1) Menachot 49a:1

3. (Leviticus 6.3) Mishnah Tamid 1:4

4. (Leviticus 6:4) Sanhedrin 42b:8

5. (Leviticus 6:5) Berakhot 2a:5

Leviticus 6:1-11 

​​Parsha Tzav: Day #1​ 

Study Notes 

Just like in the Book of Genesis, Hashem gives two accounts of the same details at the beginning of Parsha Tzav. Like the accounts of Creation in Genesis One, Hashem gave us a larger scale view of the animal sacrifices in our last Parsha study. In this study (Parsha Tzav), Hashem will have us zoom in to discover in greater detail about all of the miraculous wonders He has given us, His beloved Jewish people, in the sacrificial system.

13a

הָא תּוּ לְמָה לִי? אִי לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר (שאין) [שֶׁ]דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל קָא מַשְׁמַע לַן דְּמִצְטָרֵף, מֵרֵישָׁא דְּסֵיפָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, דְּקָתָנֵי: כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר פָּסוּל, הָא כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר – פִּיגּוּל.

According to Abaye, why do I also need this mishna here? If you will suggest that this mishna is necessary, as one can infer from it that if one intended to partake of half an olive-bulk the next day and then intended to partake of another half an olive-bulk the next day, both from an item whose typical manner is such that one partakes of it, the mishna teaches us that they join together in order to render the offering piggul, this suggestion can be rejected: But you already learn the halakha in this case from the first clause of the latter clause of the previous mishna, as it teaches: Half an olive-bulk outside and half an olive-bulk the next day, the offering is unfit. One can infer from this…

מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם – לְהַבְעִיר (י"ג לִהְיוֹת) אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ו) אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ. וּבָא הַפֵּרוּשׁ שֶׁל תָּמִיד, כְּלוֹמַר לְהָשִׂים בּוֹ עֵצִים בַּבֹּקֶר וּבֵין הָעַרְבַּיִם, וּבְבֵאוּר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כא ב) אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט. וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ לֵאמֹר מָה הִיא מִצְוָה זוֹ, וַהֲלֹא עַל כָּל פָּנִים הָיָה לָהֶם לְהַבְעִיר אֵשׁ לְצֹרֶךְ הַקָּרְבָּן שֶׁנִּתְחַיְּבוּ לְהַקְרִיב, וּבְלֹא אֵשׁ אִי אֶפְשָׁר. כִּי מִצְוָה זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא, כִּי מִלְּבַד אֵשׁ הַצָּרִיךְ לְקָרְבָּן הָיוּ נוֹתְנִים אֵשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמִצְוָה זוֹ, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם מה א) שָׁלֹשׁ מַעֲרָכוֹת שֶׁל אֵשׁ מִן הַכְּתוּבִים, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בַּדִּינִין שֶׁל מִצְוָה זוֹ.

The commandment of lighting fire on the altar every day: To burn (some have the textual variant, to have) fire on the altar every day perpetually, as it is stated (Leviticus 6:6), “A perpetual fire shall burn…

45b

שֶׁסּוֹדְרָן עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, וְאִם אֵין מַחֲזִיקָן, שֶׁסּוֹדְרָן עַל הַכֶּבֶשׁ אוֹ עַל גַּבֵּי סוֹבֵב, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, וְסוֹדְרָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״.

that they are arranged upon the altar, and if the space on the altar cannot hold them, that they are arranged upon the ramp or upon the ledge that protrudes from the altar, until the large arrangement is made the following day and then they are arranged upon it? The verse states: “That which the fire will consume of the burnt-offering, on the altar” (Leviticus 6:3). This is taken to mean that those items that the fire already consumed are once again placed upon the altar.

וְרַבִּי מֵאִיר: עִיכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִיכּוּלֵי קְטוֹרֶת. דְּתָנֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בַּר מִנְיוֹמֵי בִּדְבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: ״אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״ — עִיכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִיכּוּלֵי קְטוֹרֶת.

And how does Rabbi…

25a

מַאי לָאו, בְּאוֹתָן שֶׁזָּכוּ לַפַּיִיס. אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא, בְּאוֹתָן שֶׁלֹּא זָכוּ לַפַּיִיס.

What, is this not talking about those priests who won the lottery, describing how their non-sacred garments were removed from them before they were dressed in the priestly garments? Rav Huna bar Yehuda said that Rav Sheshet said, rejecting that interpretation: No, it is possible to explain that all the priests at the lottery were wearing sacred garments and that, on the contrary, the mishna speaks about those priests who did not win the lottery. The text describes how the sacred garments they wore during the lottery were removed from them.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּאוֹתָן שֶׁזָּכוּ לַפַּיִיס, ״לֹא הָיוּ מַנִּיחִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִכְנָסַיִם בִּלְבַד״? וְהָתַנְיָא: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֶם לַמִּכְנָסַיִם — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ״!

The Gemara supports this latter interpretation: So too, it is reasonable to follow Rav Sheshet’s interpretation of the mishna.…

24a

לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחָקִים.

The phrase comes to include worn out garments, teaching that as long as they have not become tattered they may be used for Temple services.

״וְהִנִּיחָם שָׁם״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: רְאוּיִן הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִנִּיחָם שָׁם״ — שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר.

The Gemara continues with another baraita connected to this debate. With regard to the garments of the High Priest, the Torah states: “And Aaron shall go into the tent of meeting, and he shall take off the linen garments that he had put on when he went into the Sanctuary, and shall leave them there” (Leviticus 16:23). This verse teaches that the linen garments worn by the High Priest during the Yom Kippur service require storing away, i.e., they may not be used again. Rabbi Dosa says: They do not have to be stored away, because although they may not be used again…

23a

שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ — אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם. וְהָכְתִיב: ״לֹא תִקּוֹם וְלֹא תִטּוֹר״? הָהוּא, בְּמָמוֹן הוּא דִּכְתִיב, דְּתַנְיָא: אֵיזוֹ הִיא נְקִימָה וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? נְקִימָה — אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ, אָמַר לוֹ: לָאו. לְמָחָר אָמַר לוֹ הוּא: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדּוּמְּךָ, אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי — זוֹ הִיא נְקִימָה.

who does not avenge himself and bear a grudge like a snake when insulted is not considered a Torah scholar at all, as it is important to uphold the honor of Torah and its students by reacting harshly to insults. The Gemara asks: But isn’t it written explicitly in the Torah: “You shall not take vengeance nor bear any grudge against the children of your people” (Leviticus 19:18)? The Gemara responds: That prohibition is written with regard to monetary matters and not personal insults, as it was taught in a baraita: What is revenge and what is bearing a grudge? Revenge is illustrated by the following example: One said…

22a

בָּרִאשׁוֹנָה כׇּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ — תּוֹרֵם. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרוּבִּין רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, כׇּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת — זָכָה. וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לָהֶן: הַצְבִּיעוּ.

MISHNA: Initially, the practice among the priests was that whoever wishes to remove the ashes from the altar removes them. And when there are many priests who wish to perform that task, the privilege to do so is determined by a race: The priests run and ascend on the ramp leading to the top of the altar. Any priest who precedes another and reaches within four cubits of the top of the altar first is privileged to remove the ashes. And if both of them were equal and neither preceded the other, the appointed priest says to all the priests: Extend your fingers, and a lottery was performed, as will be explained.

וּמָה הֵן מוֹצִיאִין — אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ.

And what fingers do they extend for the lottery? They may…

Leviticus Chapter 6:1-11

Tzav

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

1 And the LORD spoke unto Moses, saying:

צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃

2 Command Aaron and his sons, saying: This is the law of the burnt-offering: it is that which goeth up on its firewood upon the altar all night unto the morning; and the fire of the altar shall be kept burning thereby.